גבורה שבמלכות היא האיכות של הצבת גבולות והגדרת צורות, שיאפשרו יותר מימוש בעולם הזה.
אני מתארת לעצמי לדוגמא מנחה קבוצות, שמגיעים אליו לסדנה או לימוד. כל אחד מהאנשים מגיע כדי לקבל ערך מהמפגש המשותף. המנחה נותן את ההנחיה, את התרגילים, את התיאוריה ופתאום אחת המשתתפות נכנסת להצפה רגשית. המנחה מתייחס, נותן מענה.
באותו הרגע הוא יכול להיות ״מנחה טוב״ ולעשות תהליך עם הקבוצה שיאפשר לאותה אישה להשתחרר מהמצב הרגשי הזה, ולהחזיר אותה לזרם המרכזי שהיה לסדנה.
והוא יכול להיות ״מנחה טוב״ ולאמר: ״אני מרגיש אותך, ואנחנו ניתן מענה מיוחד בשלב מאוחר יותר, או כשנהיה אחד על אחד, ועכשיו אנחנו נמשיך עם איפה שהיינו."
מי מהם מנחה טוב יותר? אני לא יודעת, התשובה תהיה קשורה במה המנחה רצה לממש. האם הוא רצה להדגים איך נותנים מענה וטיפול במה שמגיע? או שרצה ללמד חומר מסויים אחר?
לפי המקום שאליו רצה לכוון, האיכות של גבורה שבמלכות מאפשרת לו להגיד ״לא״ לדבר אחד על מנת לנתב את המהלכים לכיוון מסויים.
*
השאלות שנשהה בהן הערב ומחר במהלך היום:
איפה כדאי שאגיד ״לא״, כדי לעזור למימוש להתקיים?
איזו צורה של מבנה (לוח זמנים/תוכן וכד׳) כדאי שאגדיר, כדי לאפשר לדברים לקרות?
אשמח לשמוע מה חשוב לכם לממש בחייכם, ואיזה ״לא״ נדרש מכם להציב כדי לתמוך במימוש הזה.
שיתופים מוזמנים בברכה,
פה בתגובות, או בפרטי (ווטסאפ – 0528042727).
באהבה❤️ .. מראש,
הילה
מכשפה טובה
____________________________________
#ספירתהעומר
#התפתחותאישית
#מכשפהטובה
