היום עשרים וחמישה ימים, שהם שלושה שבועות וארבעה ימים לעומר – נצח שבנצח.
אתם מכירים את זה שיוצא 6*6 בקוביות ואתם שמחים? אז יש אצלי איזו שמחה לא מוסברת כשיוצא ה״דאבל״ של הספירות. נצח שבנצח…הדבר שמכליל את עצמו.
*
האיכות שאנחנו בודקים השבוע בתוכינו, זה את היכולת שלנו ל״נצח״ במשחק החיים. להמשיך קדימה במעשים שלנו עוד ועוד, לעבור האינסוף, לעבר המימוש (בין אם המימוש יגיע או לא).
מאיפה שואבים כוחות להמשיך עוד ועוד קדימה, כשלא ברור אם נגיע למימוש הנכסף? מהנצח. מהאינסוף. יש שיקראו לזה אלוהים, יש שיקראו לזה הנשמה, ואפשר גם להרגיש את זה בתור הכח הכי הכי הכי פנימי של הוויתינו.
*
אשתף אתכם, שיש בי גם איזושהי ידיעה של מקום שאני רוצה להגיע אליו, ואני מחזיקה את הידיעה הזו כבר לפחות 15 שנים. המקום הזה, של התוכן של מה אני רוצה ללמד ולהעביר לאחרים, וגם האופן שבו זה יוגש ובעיקר יראה מאד ברורים לי. אבל החיים לקחו אותי לכל מיני כיוונים ויכולתי לוותר ולהתייאש כבר כל כך הרבה פעמים בדרך. במקום זה, בחרתי לראות כל ״טיול צד״ (Side Tour) שהחיים סידרו לי, כקורס הכשרה לעבר המקום הנכסף שלי, ולא כמו הסחת דעת.
אין לי מושג למה אני לא מוותרת על המקום הזה, אבל זוהי עובדה. והכח הפנימי שכל הזמן מושך אותי לחזור לאיזה שביל ראשי בנפשי, כנראה דומה לאיכות הזאת של נצח שבנצח.
כמו הורה טוב, שרואה את הילד שלו ניצב בפני אתגרים שהוא כבר פיצח, ונותן לו את ההרגשה שהוא איתו, לעודד, להגיד מילה טובה, כך אנחנו נקראים לבטוח. בעצמנו. בבורא. בכח הרצון. בנשמה. בכל אתגר ועיכוב שמגיע…שנמשיך לפעול ולהתאמן, ונתקדם. כי ככה זה!
*
השאלות שנשהה בהן הערב ומחר במהלך היום:
האם אוכל ליצור קשר עם פנימיותי העמוקה היום? (אולי בעזרת נשימות עמוקות- להשקיע גם בשאיפות וגם בנשיפות:) האם אוכל לשמוע את הנצח שבתוכי, כך שאגביר את מידת הבטחון שלי, ואת הידיעה והאמון שאפשר להמשיך לפעול ולהתקדם בכיוון הראשי שלי? איפה שמור הכח המניע שלי? כמה עמוק הוא? ולאן אני מתקדם/ת?

מאחלת בהצלחה מעמקי ליבי…
מוזמנים לשתף,
פה בתגובות, או בפרטי (ווטסאפ – 0528042727).
באהבה,
הילה
מכשפה טובה
____________________________________
#ספירתהעומר
#התפתחותאישית
#מכשפהטובה