היום ששה-עשר ימים, שהם שבועיים ויומיים לעומר – גבורה שבתפארת.
האם נפגשתם פעם עם משהו שהוא כל כך יפה, מפואר, גדול, עד שנשימתכם נעתקה?
איזושהי נקודת נוף מפעימה? פרח שצילמתם בתקריב ופתאום גיליתם בו עולם ומלואו?
אדם שההשפעה (החיובית) שלו כל כך גדולה, עד שבכי עולה בכם?
אולי רגע אחד לפני שעשיתם משהו נורא נורא מפחיד, גדול, נועז?
בשבוע שעבר הזכרנו בכל השבוע את ספירת גבורה, כמשהו שמפתח בנו את היכולת להציג גבולות ולאמר ״לא. ההשפעה הנוספת של גבורה, היא יראה. והיום, היא יראה, במובן של הכרה בכמה אנחנו פסיק קטן, לעומת פאר (תפארת) ויופי ומשהו אדיר שקיים מולינו.
האיכות של לרעוד פנימה, מגודלו של משהו.*
השאלות שנשהה בהן הערב ומחר במהלך היום:
האם אני יכול/ה לשים לב, להתבונן, במשהו, במישהו, ולראות ממש ממש ממש לעומק, את היופי האדיר שקיים מולינו?
האם נוכל להרגיש דרך המפגש הזה, שער לגודל העצום של היקום? ולהבין שאנחנו עד כדי כך פסיק בתוך כל היקום הזה, ואין לנו שליטה כמו שאולי היינו רוצים לחשוב שיש… ואולי משום כך, כדאי ש״נצטרף״ ליופי הזה, ״ניסחף״ אליו. נבוא אליו בענווה, ולא בגאווה.
איפה נוכל, הערב ומחר, להיכנס בשער הקסמים הזה, שמאפשר לנו להכיר ביופי האינסופי של העולם, ולהיות בענווה וביראה אל מולו?

אשמח לשמוע מכם.
פה בתגובות, או בפרטי (ווטסאפ – 0528042727).
באהבה,
הילה
מכשפה טובה
____________________________________
#ספירתהעומר
#התפתחותאישית
#מכשפהטובה