פחדים שמונעים מאיתנו ״להוציא לאור״ רעיונות וחלומות –
פוסט 1 מתוך 6:
*הפחד לבטא את עצמי*: 
-״למה שמישהו ירצה לקרוא את מה שיש לי להגיד?״
-״אמרו את זה קודם לפניי״…. אני לא מחדש/ת.
-״יכול להיות שיצא לי בכלל לא כמו שהתכוונתי, וזה יראה/ישמע נורא.״

המשפטים האלה, כואבים בבטן ובגרון.
בעיקר בלב.
כשעולה בנו משהו לחלוק עם אחרים, הרצון עצמו טהור.
כמו שילדים רוצים ״להופיע״. זה לא ממש משנה להם (עד גיל מסויים)
אם הקהל התעניין או לא. זה פשוט שם. מדגדג בבטן, עולה ויוצא. 
מתבטא לו מעצמו.
כמבוגרים, שגם התנסו בדרך בכיווצים ואכזבות, יושבים מעל הרצון הטהור פחדים. 
והם מונעים מאיתנו זרימה של קבלה ונתינה. של רעיונות. של פתרונות. של נסיון.
יש לכל אחד מה לחלוק.
מה אפשר לעשות עם זה?
כתבתי בתמונה המצורפת משפט תומך, שיזכיר. 
אפשר לתלות במקום חשוב:
״ אני מקבל על עצמי לבטא כל יום, יותר ויותר, בדרכים שונות, לאנשים שונים, במידה ובקצב המתאימים לי ביותר״.
לא תמיד אפשר פשוט לסלק את הפחד. אבל אפשר לעבוד איתו.
המשפט נועד להזכיר. ואיתו, כדאי להוסיף פעולות ממשיות.
כמו שנאמר – ״בקצב ובמידה הנכונים לי ביותר״… אבל לנוע.
בארוחה משפחתית. בתור לסופר. מול חבר שלא ראינו הרבה זמן. בפייסבוק. באסיפת הורים.
לבטא. מה שיוצא. פשוט כדי להתאמן. כדי לא לעצור את הזרימה.
ספרו לי איך היה….
#פחדים_בדרך_להוציא_לאור_רעיונות_וחלומות
#להביא_אור_לפחד
#שישה_פחדים_עד_ליום_הכי_קצר_בשנה_(21.12)